"הארץ"
לא הרחק משם, ישב רפי אודיז עם שני בניו בפתח המסעדה שלו, "טבריה הקטנה".
גם אודיז, דור שביעי בעיר הצפונית, פתח את העסק שלו לפני 30 שנים ברחוב הקטן, והבר שבו נהפך עד מהרה למוקד חיי הלילה של העיר.
הבליינים, תושבי טבריה וקיבוצי האזור, לצד תיירים מחו"ל וחיילי או"ם, גלשו מהבר הצוהל לרחוב.
כיום, "טבריה הקטנה" היא המסעדה היחידה שעדיין פועלת בלב העיר גם בסופי שבוע,
אם לא כוללים את אולמות ההסעדה של בתי המלון. תושבי העיר שחושקים בכוס אספרסו חמה בליל שבת, ייאלצו לנסוע לצומת צמח שמדרום לעיר, שם נמצא
בית הקפה הקרוב ביותר שלא סגור בשבת. "יש לנו עיר עם כל כך הרבה פוטנציאל – אגם מדהים, היסטוריה עשירה ונוף משגע", אמר אחד הבנים, אשר אודיז, בן 29,
"כשהייתי ילד, היה פה שוקק חיים. מה קרה, לאן זה נעלם? המסעדה שלנו נשארה אנדרטה לימים היפים של טבריה".
ואכן, המראה בטיילת שעל חוף הכנרת באחד מלילות החנוכה השבוע כמו המחיש את דבריו: רק אנשים מעטים טיילו שם ועסקים רבים היו סגורים לרגל החג,
על אף שבשנים האחרונות נבנו שם רציפים יפים והוצב מדיד מרשים המראה את מפלס מי הכנרת. לדברי רפי אודיז, ההתקרבות לדת אינה מאפיינת רק את העיר טבריה.
"אפילו הקיבוצים בסביבה הכשירו את חדרי האוכל שלהם עבור הציבור החרדי. זו מלחמת קיום, ואנשים עשו מה שטוב להם כדי לשרוד. אני נשאר נאמן לדרך שלי
ומאמין שיהיה טוב".
בני הזוג בטאן אומרים, שהשלימו עם כך שילדיהם, כמו צעירים נוספים מהעיר, יעזבו אותה לאחר השירות הצבאי ושלא יהיה מי שיירש אותם בניהול המסעדה.
מצגת מרשימה על תוכניות העירייה במסעדת "טבריה הקטנה", אודיז הבן דווקא העדיף
לשוב לעיר אחרי ששהה כמה שנים בניו יורק. לדבריו, "נכון, חברים שלי כבר לא בעיר וכשאבי ביקש שאחזור שאלתי 'בשביל מה?', אבל בסוף החלטתי לחזור.
אני מאמין בעיר טבריה, אני עדיין אופטימי".
גם מחזיק תיק קשרי החוץ בעירייה ויו"ר הקואליציה במועצת העיר, איתן עובד, מתעקש להביע אופטימיות באשר לעתיד העיר. הוא מצויד במצגת מחשב מרשימה על
תוכניות לשדרוג התיירות לטבריה, אותה הוא מציג לדבריו בפני משקיעים ותורמים. עובד לא מכחיש שיש מגמת דתיות הולכת וגוברת בטבריה, שכוללת את
התאמתם של עסקי התיירות בעיר לדרישות אלה. אבל הוא בכל זאת טוען שבמקביל למגמה זו, "העירייה פועלת לתת לטבריה את מה שהיא צריכה –
לפתח אותה כעיר תיירות". "ב-2008 היפהפייה הנרדמת תתעורר".
עד ששלל החלומות יתגשמו, אם בכלל, בטאן ימשיך לבלות עם בני משפחתו בסופי שבוע והמסעדה שלו תיסגר בשבתות, כדי לקרוץ לציבור הדתי – ואילו אודיז מצדו מבטיח
להמשיך לעבוד בסופי השבוע. עובד משוכנע, שבסופו של דבר "הסבלנות תשתלם לאודיז. אנשים יזכרו לו את אותם לילות חשוכים, בהם המשיך לפתוח את המסעדה".
